בראשית

 סלוניקי סלוניקי - פסטיבל מספרי סיפורים

http://video.walla.co.il/?w=//1862424

 

 

 

ערפילי ההיסטוריה מסתירים מאיתנו מידע ודאי על ראשיתה של הקהילה היהודית בסלוניקי. מדוע נפתח המוזיאון הווירטואלי בצילומו של מטוס המיראז'? 

המיראז' מהווה סמל ודוגמה להשפעה חובקת עולם של יוצאי סלוניקי. היה זה מרסל דאסו, נצר למשפחת אלאטיני, אחת המשפחות הידועות מסלוניקי, שהיה אבי "המיראז'" – המטוס שהיה לסמל תעשיית המטוסים הצרפתית. מקומו הייחודי בתולדות חיל האויר הישראלי הוא סיפור אהבה כשלעצמו.

 במסע הדורות המרתק של קהילת יהודי סלוניקי או בשמותיה השונים - שלוניקי, שאלוניקי, תסלוניקי, תשאלוניקה ורבים נוספים - ניתן להאיר כמו בזרקור מעט תמונות ואירועים שהותירו בה את חותמם. אין זה בהכרח מסע היסטורי רצוף, אלא רצף תמונות, כפי שהן מצטיירות מבין ערפילי ההיסטוריה.

איזו סלוניקי מצאו מייסדי הקהילה היהודית?

העיר סלוניקי, הנמצאת במרכז מקדוניה שביוון, שוכנת לחוף הים האגאי, משתרעת לאורך מפרץ סלוניקי. קסנדרוס המקדוני, אחד הדיאדוכים ("היורשים" שלאחר מות אלכסנדר מוקדון), שהקים את העיר בשנת 316 לפסה"נ, קרא לה בשם אישתו האהובה תסלוניקה. תסלוניקה קיבלה את שמה מאביה, פיליפוס השני, לאחר שחזר מניצחון על תסליה ("תסליה" + "ניקה" - ניצחון).

סלוניקי הייתה כמעט מאז הקמתה העיר החשובה בצפון יוון, בזכות מקומה האסטרטגי כעיר נמל היושבת על הדרך הרומית "ויה אגנטיה", שחיברה בין רומא לבין קונסטנטינופול. חומות העיר, ששרידיהן נותרו עד היום, נבנו על-ידי הקיסר תאודסיוס, ולאורך ההיסטוריה חוזקו שוב ושוב. בסוף המאה ה-19, כחלק מתוכנית המודרניזציה והרחבת העיר, נהרסה החומה שהגנה עליה מפלישה מן הים, ואבניה שימשו להקמת טיילת למטרות מסחר ועסקים. גם החומה המזרחית נהרסה בחלקה הגדול, ועל התוואי שלה נסללה שדרה רחבה (כיום, אתניקס אמיניס).

לשיא פריחתה בתקופת האימפריה הרומית הגיעה סלוניקי בימי הקיסרים גלריוס (311-260), שקבע את סלוניקי לעיר הבירה המזרחית של האימפריה; קונסטנטינוס, שבנה את הנמל ותיאודוסיוס הראשון שקבע את הנצרות כדת הרשמית באימפריה הרומית (380 לספירה). באימפריה הביזנטית (1453-395) הייתה סלוניקי משנית רק לקונסטנטינופול, בירת האימפריה. בסוף התקופה הביזנטית, סבלה העיר סלוניקי מפורענויות רבות, כיבושים ושינויים דמוגרפיים.

בתנועה מתמדת - קהילת יהודי סלוניקי

ראשיתה של הקהילה היהודית בסלוניקי עלומה. אין בידינו ראיות מוצקות המעידות על ראשית זו. עם זאת, פילון האלכסנדרוני (פילוסוף יהודי שחי במצרים במאה השנייה לפסה"נ) ויוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון היהודי החשוב ביותר של ימי הבית השני) מזכירים בכתביהם את קיומה של קהילה יהודית באזור מקדוניה. ההנחה היא שהקהילה היהודית הנזכרת בכתביהם חיה בסלוניקי. עם זאת, באה דווקא הברית החדשה לעזרתנו בניסיון לעמוד על ראשית זאת. בשתי איגרות, המכונות "איגרת אל התסלוניקים", פונה השליח פאולוס הנוצרי לקהילה היהודית, ומנסה לפתות אותה לקבל עליה את הדת החדשה, הנצרות. הניסיון נכשל.

דומה כי השתנות ותנועה הם המאפיינים העיקריים של קהילת יהודי סלוניקי מראשית קיומה ועד בואם של מגורשי ספרד (סוף המאה ה-15). מקומה הגיאוגרפי של סלוניקי, כעיר נמל וכצומת דרכים מרכזי, יצר בה תנועה בלתי פוסקת של אנשים, סחורות ורעיונות.

כיצד השפיעו השינויים הפוליטיים על חיי הקהילה היהודית?

תחת שלטון האימפריה הרומית, במאות הראשונות לספירה, נהנתה הקהילה היהודית בסלוניקי מאוטונומיה רחבה. הייתה זו קהילה עירונית טיפוסית. בראשה עמד רב, ולצידו "מועצת זקנים", שניהלה את ענייני הקהילה.

הייתה זו קהילה רומניוטית, שאנשיה דיברו בדיאלקט יווני המשופע במילים וביטויים הלקוחים מן העברית והארמית, ואשר נכתבה באותיות עבריות. לפי המסורת, הקימו היהודים שני בתי כנסת - "עץ החיים" ו"עץ הדעת".

בתקופה הביזנטית הייתה הקהילה היהודית הסלוניקית נתונה לשרירות ליבם של הקיסרים הביזנטיים שהטילו עליהם מיסים כבדים וניסו להגביל את חופש הפולחן הדתי. מרבית הניסיונות לא הניבו תוצאות, שכן הממסד הדתי הנוצרי התנגד לכך בפועל, וקבע שוב ושוב כי ליהודים יש זכות לחיות בחופש ועל-פי החוקים והמסורות שלהם. 

מתי החלה סלוניקי להסתמן כיעד אטרקטיבי עבור יהודים?

על גורלה של הקהילה היהודית הסלוניקית מהמאה השביעית לספירה ועד המאה ה-12, הידיעות מועטות. המידע העדכני הראשון על חייה של קהילת סלוניקי בתקופה זו הגיע ממקור לא צפוי - הנוסע היהודי המפורסם ביותר בימי הביניים, ר' בנימין מטודלה. בדבריו של ר' בנימין, שהגיע לסלוניקי במסגרת מסעו, נזכרת קהילת יהודי סלוניקי. אך אין בהם תשובה לשאלת הסיבות להפיכתה של סלוניקי יעד אטרקטיבי עבור היהודים.

ר' בנימין מטודלה יצא בשנת  1165 (ישנן גרסאות שונות על שנות מסעו) מהעיר סרגוסה שבספרד, למסע ארוך שנמשך יותר מ-13 שנים. את רשמי מסעותיו הוא כתב בעברית בספר "מסעות בנימין". ר' בנימין סיפר על הארצות שעבר בהן, מנה את אוכלוסיית היהודים בקהילות השונות, וציין את שמותיהם של יהודים חשובים שפגש בדרך. הוא סיפר גם על מנהגיהם של יושבי הארצות למיניהן ותיאר את אורחות החיים בערים בהן ישבו.

לאחר מסע בן יומיים בים, סיפר ר' בנימין, הם הגיעו לסלוניקי, עיר החוף הגדולה המוקפת חומה. בסלוניקי הוא מצא 500 יהודים בראשות ר' שמואל ובניו, הידועים בלמדנותם. לבד מהם, הוא פגש בעיר את הרבנים סאבטאל, אליאס ומיכאל, וכן יהודים בעלי מיומנויות מיוחדות בתחום מלאכות הכפיים, שאיננו מציין אותן.

לראשונה מסתמנת סלוניקי כיעד אטרקטיבי עבור יהודים בזמן מסעי הצלב, כאשר היוותה מקלט לפליטי הטבח ביהודי צרפת וגרמניה. וזאת אף שהצלבנים הגיעו גם לסלוניקי בדרכם לארץ ישראל (1099). במאות ה-14 וה-15 יהודים שנרדפו וגורשו מארצות אירופה הגיעו לסלוניקי ומצאו בה מקום להשתקע, ללא חשש מרדיפות דת. ביניהם היו פליטים מהונגריה (בשנת 1376 גירש לואיס הראשון את יהודי הונגריה) וגרמניה (גירוש בווריה, 1470).

במשך כשבע שנים (1430-1423) שלטה ממלכת ונציה בסלוניקי. לכאורה, תקופה קצרה מאוד, אך במהלכה בחרו יהודים רבים לעזוב את ערי איטליה וסיציליה ולבוא להתיישב בסלוניקי. הם הקימו בה "קהלים" משלהם, כולל בתי כנסת ומוסדות קהילתיים.

באותה עת, החלו יהודי ספרד לראות בסלוניקי יעד אטרקטיבי. הגל הראשון הגיע לאחר פרעות קנ"א (1391), אליהם נוספו סוחרים בדרכי מסחרם ומחפשי מקלט אחרים,  שבחרו להישאר ולהשתקע בעיר.


שגשוג הקהילה היהודית הסלוניקית והכיבוש העות'מאני

קשה להעלות על הדעת שכמעט 500 שנה של שגשוג הקהילה היהודית בסלוניקי החלו במעשי טבח וביזה: בשעות הבוקר המוקדמות של יום ראשון, 26 במרס 1430, הופיע צבאו של הסולטאן מוראט השני בשערי העיר. סלוניקי לא נכנעה אלא לאחר מצור בן שלושה ימים. עם כניסת הכוחות הפולשים, התרחשה בעיר ביזה נרחבת, ומעשי טבח בוצעו על-ידי הכובשים. הדברים הגיעו לידי כך שמוראט השני עצמו נאלץ להתערב באופן אישי, על מנת לשים קץ לשפיכות הדמים. כך החל השלטון העות'מאני בסלוניקי. למרות ההחלטה על אכלוסה מחדש, אולצו רבים מיהודי העיר להגר במצוות הסולטאן לקונסטנטינופול. אולם העיר לא נותרה ריקה מיהודים.

בראשית המאה ה-16 עם הגעת גולי ספרד לסלוניקי היו בעיר מספר קהילות יהודיות: רומניוטית, איטלקית ואשכנזית.

מהפך – גולי ספרד "ממציאים" מחדש את הקהילה הסלוניקית

קיימת הבחנה חדה בין שתי תקופות בתולדותיה של הקהילה היהודית בסלוניקי: התקופה הראשונה, הבראשיתית, שהשתרעה מהמאה השנייה לפני הספירה ועד בואם של גולי ספרד, ששנת גירושם – 1492 - נחשבת כשנת המהפך. התקופה השנייה - מאז בואם של גולי ספרד, ובעקבותיהם גלי מהגרים נוספים, תקופה שבה הייתה סלוניקי ל"עיר ואם בישראל".

היהודים מצאו מקלט בעיר הבירה של מקדוניה, סלוניקי, וזימנו לה עתיד חדש.


על תור הזהב של קהילת סלוניקי, ובראשה הקהילה הספרדית, בתערוכה הבאה.